אז בשביל מי אני עושה את זה?

כשמזל הגיעה למרפאה שלי, התרשמתי שהיא מועמדת קלאסית למתיחת פנים

ד"ר אברי רווה,
haaretz • 04.03.2019

לחץ חברתי ולחץ משפחתי יכולים לגרום לאנשים שאינם מעוניינים בכך לעבור ניתוחים קוסמטיים. זה סיפורה של מזל, שהגיעה לניתוח מהסיבות הלא נכונות.

כשמזל (שם בדוי) הגיעה למרפאה שלי, התרשמתי שהיא מועמדת קלאסית למתיחת פנים. עור פניה היה עבה והקמטים חרצו את פניה. העור שמתחת לקו הלסת שלה נפל וגם גבותיה כבר היו נמוכות והפריעו לעיניים להיפתח. היא הגיעה למשרד עם בעלה ובתה ששאלו שאלות מדויקות ושפעו אנרגיה חיובית לקראת המהלך.

אלא שמשהו בשיחה צרם לי. מזל הביעה חששות מעל ומעבר לחששות הרגילים שמאפיינים מטופלים שעומדים לעבור ניתוח קוסמטי בפעם הראשונה, ואחד הדברים שבלטו מאוד היה ההתעניינות שלה בסיבוכים הנדירים ביותר. היא גם התקשתה מאוד להתמקד בשיחה והרגשתי שמשהו מטריד אותה. ההשערה הראשונה שלי הייתה שלמרות התמיכה הנלהבת של בני המשפחה, מזל חוששת שהם לא יעמדו לצדה בזמן ההחלמה.

שאלתי אותה מי יוכל לסייע לה בתקופה זו והסברתי שההחלמה מניתוח מתיחת פנים קטנה (מיני ליפט) אינה פשוטה – אלה הם שבועיים שבהם היא יכולה להרגיש לחץ וחנק באזור הצוואר, והפנים נפוחים מבצקות ולעתים מלאים שטפי דם. הדגשתי שגם מבחינה פסיכולוגית זהו זמן לא פשוט: ראשית, הסחות הדעת מעטות משום שהיא צריכה להימנע מפעילות גופנית מאומצת. שנית, מטופלים ומטופלות רבים מבלים שעות רבות מול המראה, מהופנטים מהמראה החדש ומוצפים רגשית מהשינוי במראה שלהם. אבל עוד לפני שמזל הספיקה להגיב, הבת הנלהבת התפרצה לשיחה ואמרה שהיא עצמה, בנות משפחה וחברות ישמחו להיות לצדה בזמן ההחלמה כך שזה לא אמור להיות מכשול שימנע את הניתוח.

אבל מזל עדיין נראתה מנותקת. היא נשארה במצב זה כשבעלה התעניין בצלקות שצפויות להישאר אחרי הניתוח, שלגביהן הסברתי שהן יתחבאו בקווי המתאר הטבעיים של הפנים, וגם כשדיברנו על הכורח להפסיק לעשן (גם סיגריה אחת, נרגילה ואפילו סיגריה אלקטרונית אסורות לחלוטין). נראה היה שהשיחה לא ממש נוגעת לה, היא נראתה כאילו היא אורחת בהכנה לניתוח של אדם אחר ולא מוכר.

בכל זאת היא החליטה להתקדם וקבעה איתי פגישת קדם ניתוח. לפני כן ציידתי אותה בטפסי הסכמה מדעת שאמורים להיקרא בעיון בבית ולהיחתם על ידי המטופל בשני מועדים שונים. שלחתי אותה גם לבדיקות דם על מנת להתרשם מרמת ההמוגלובין, כמות הטסיות בדמה, תפקודי הקרישה ותפקודי הכליה שלה ובהמשך גם לבדיקת אק"ג, כמקובל לקראת כל ניתוח אצל מטופלת שגילה יותר מ-40.

לפגישה זו מזל הגיעה רק עם בעלה. היא הציגה בפני את בדיקות הדם שלה (רופאת המשפחה אמרה שיש לה תוצאות של "בת 18") ואחר כך עברנו שוב על השיטה שבה תבוצע המתיחה, על המראה של פניה בתקופת ההחלמה ועוד. אמנם היא הגיעה לפגישה מצוידת בכל המידע הנחוץ, עדיין חשתי שבעוד שבעלה לוחץ שנסגור תאריך לניתוח, היא עצמה מהוססת הרבה יותר ממנו. לא הייתה ברירה, הדבר הנכון לעשות היה לבדוק אם היא באמת מעוניינת בניתוח. מזל הופתעה מהשאלה הישירה אבל אז חייכה ואמרה שחשבה על זה בבית עם בעלה והבנות והחליטה "ללכת על זה". סיימנו את השיחה בחיוך וקבענו תאריך ניתוח לשבוע שלאחר מכן.

ביום הניתוח היא הגיעה לבית החולים מלווה בבנותיה ובעלה. כשהתיישבנו במשרד הסמוך לחדר הניתוח, הבחנתי שמזל נראית לחוצה יותר מהצפוי. רק אז הבנתי שלאורך כל התהליך לא שוחחתי איתה בפרטיות. ביקשתי מהמשפחה המלווה להשאיר אותנו לבד, והם הופתעו אבל מילאו את בקשתי.

כשהמלווים יצאו מזל התעשתה ואמרה: "דוקטור, אני לא באמת רוצה את הניתוח הזה, הבעל שלי והבנות נורא לחצו עלי. אני לא מוכנה להחלמה כזאת ואני לא צריכה את השינוי הזה". חייכתי אליה, קמתי וחיבקתי אותה. קראתי לבני המשפחה וסיפרנו להם שהחלטנו לבטל את הניתוח. הודיתי למזל על כך שהעזה לשתף אותי בתחושותיה האמיתיות, מפני שהיה ברור שהסבל בגלל ניתוח שהיא לא מעוניינת בו היה יכול להיות עצום. ההתמודדות עם קשיי החלמה מיותרים והתעמתות עם שינוי שהיא לא רצתה בו היו עלולים להיות קשים פיזית ומנטלית.

אני למדתי שיעור חשוב. מאז המקרה הזה אני מקפיד לנהל עם כל מטופל שיחה אחת לפחות בארבע עיניים. בזכותה הבנתי שגם האנשים הקרובים שרוצים בטובתנו עלולים לא לראות אותנו, ושלחץ נפשי פועל בדרכים סמויות וחרישיות.

הכתבה פורסמה ב-haaretz. לקריאה נוספת לחצו כאן

עוד מידע בנושא ניתוח מתיחת בטן?

מלאי פרטים וניצור עמך קשר בהקדם




טיפולים נוספים