כל הסיכונים בניתוח הגדלת חזה

ניתוח הגדלת חזה הוא בין הניתוחים הפלסטיים הנפוצים ביותר בעולם כולו. אך חשוב לדעת כי כמו בכל הליך רפואי, גם ניתוח הגדלת חזה כרוך במידה מסוימת של סיכונים אפשריים, חלקם נדירים יותר וחלקם פחות:

סיבוכים מוקדמים של ניתוח הגדלת חזה:

• דימום – דימום בחלל השד הגורם לנפיחות חד צדדית או דו צדדית בשד בתוך מספר שעות. מצב זה קורה לרב במהלך 12 השעות שלאחר הניתוח, אך ייתכן גם בשלב מאוחר יותר. דימום מחייב כניסה נוספת לחדר הניתוח בהרדמה כללית. במהלך ניתוח זה הרופא מוציא את השתלים, מוצא את מיקום הדימום, מפנה את קרישי הדם ועוצר את הדימום. לרוב יוחזרו השתלים למקומם ובא לציון גואל.
• זיהום – סיבוך נדיר מאוד אשר ברב המקרים יטופל באנטיביוטיקה בלבד. לעתים רחוקות זיהום מחייב הוצאה של השתל. בדרך כלל אם יש זיהום הוא יופיע כמה ימים לאחר הניתוח ולא מיד. ההסתמנות של זיהום היא לרוב אודם מקומי, כאב שלא היה, חום מקומי ולעיתים גם חום סיסטמי.
• פעירת חתך ניתוחי – מונח המתייחס לבעיה אפשרית בריפוי הפצע, דוגמת פתיחה של שולי הפצע ועד למצב בו נוצרת חשיפה של השתל ונוצר צורך להוציא אותו. במקרה של הוצאת השתלים, יש להמתין 6 חודשים לפחות לפני ששוקלים לבצע את הניתוח מחדש.
• דחיית שתל – תופעה נדירה אך אפשרית (פחות מ0.5% מהמנותחות עלולות לסבול מדחיית שתלים). התופעה יכולה לקרות בסמוך לניתוח אך גם לאחר שנים. הסימן הראשון לכך הוא נפיחות בלתי רגילה בשד, הנוצרת בעקבות הצטברות נוזלים, או שלפוחיות בסמוך לצלקת הניתוחית. לרב, הבעיה תיפתר עם ניקוז הנוזלים ולכן הוצאת השתלים נחשבת לצעד אחרון. במקרה של דחיית שתל, על המטופלת לערוך מעקב רפואי, לבצע אולטרסאונד אחת לשנה ולהיבדק פעם בשנה אצל כירורג שד.

סיבוכים מאוחרים של ניתוח הגדלת חזה:

• קפלים – פני שטח השד אמור להיות חלק והשתל לא אמור להיות מורגש במיוחד, אם בכלל. אולם לעתים ניתן להרגיש ואף לראות קפלים/גלים על פני השד, היוצרים בעיה אסתטית. ניתן לפתור זאת באופן פרטני.
• התקשות קופסית או התקשות המעטפת – קופסית מסביב לשתל הינה תופעה נורמלית שאינה מהווה בעיה, אך לעתים רחוקות, באופן שלא ניתן לחזות מראש, המעטפת עלולה להתעבות, להתקשות ולהתכווץ. תופעה זו יכולה להוביל לכאבים, מראה כדורי מוגזם של השד והתקשות של השד. התקשות קופסית הינו מצב שיכול לקרות החל בחודש אחרי ניתוח ועד גיל 120, אין לצפות את התהליך ועד שלא מורגש קושי חדש בשד, לא ניתן לאבחן אותו.
• צלקת היפרטרופית או קלואידית – אופי הצלקת, היקף הצלקת ומידת החומרה שלה באופן כללי מושפעים ממגוון רחב של גורמים, ביניהם גם הנטייה הגנטית להצטלקות. במקרים בהם הצלקות מהוות בעיה אתסטית, ניתן לטפל באמצעים כמו משחות וקרמים התורמים להשטחת העור, יריעות סיליקון, טיפול לייזר לטשטוש צלקות ועוד.
• נפילה של השד – תופעה נורמלית המתרחשת במידה מסויימת לאחר כל ניתוחי ההגדלה, ויש לקבלה כחלק מהתהליך. ככל שהשתל כבד יותר – הסיכון לצניחה עולה. אם הצניחה משמעותית ניתן לשקול הרמת שדיים.